זיכרון ילדות

תמונת ילדות 1

את השיתוף הבא – זיכרון ילדות, כתבתי ומחקתי כבר כמה פעמים. בסוף החלטתי להתגבר על הפחד (חשיפה וזה…) ולפרסם. מקווה שיוכיח את עצמו כל עניין ה"לנצח את הפחד".

ב- 1984 יצא סרט בשם "גונב הלבבות" (Thief of hearts). סרט קטן, ולדעתי הבלתי מקצועית בעליל יש להניח שהוא נצפה ע"י קומץ אנשים בלבד, אבל ביניהם – אני. זוכרת את העלילה רק במעורפל, ומעבר לשחקן הראשי (סטיבן באואר) שהרשים אותי מאוד באותה תקופה  – לא זכרתי אף אחד מהשחקנים הנוספים. זוכרת את החברות שאיתן צפיתי בסרט, זוכרת שהייתי בתחילת שנות העשרה (קצת יותר גדולה מזו שמביטה בתמונה המצורפת, אבל זו האסוציאציה הטבעית שלי ל"זיכרון ילדות"). זוכרת שהדמות הראשית בסרט הייתה מעצבת פנים וזוכרת שעיסוקה הילך עליי קסם. (אגב, אני די בטוחה שזה היה עניין משני בקושי בעלילת הסרט, אבל אותי זה הרשים). זוכרת שהיה שם LOFT מעוצב שהיווה אתר ההתרחשות לחלק מהסצנות בסרט. ובמיוחד זוכרת את צליל האסימון שנפל ובהמשך הפך למחשבה שהפכה להחלטה, אפילו ידיעה: היי, זה מה שאני רוצה להיות. זה מה שאהיה. מעצבת פנים.

ברגע ההוא נולדו בי הרצון והידיעה. ומפרספקטיבה של זמן, אני יכולה להוסיף – ש… כך אכן יצא.
אחרי הרבה פעמים שהזיכרון הזה צף בי וריגש אותי ואז נעלם שוב – החלטתי לכתוב אותו. סתם כדי לקרוא אותו מבחוץ. לגלגל את הסיפור באוזן ולשתף.

לקצת נוסטלגיה מוסיקלית – לחצו על הלינק: https://www.youtube.com/watch?v=exHBAKzTWdo.

עוד שיתופים אישיים שהבליחו תחת המקלדת שלי: מוציאה שלדים מהארון / קפה – מישהו ?! / הבית שלי / ימים כאלה / זיכרון ילדות.

 

השארת תגובה