מודה ומתוודה:
יש לי חולשה לקופסאות פח. הנה, אמרתי את זה. כתבתי את זה קבל עם ועדה. אני אוספת את הקופסאות הצבעוניות האלו כבר כמה שנים. צורכת אותן בכל הזדמנות. מחלקת בהן מאפים ביתיים לקרובי משפחה בחגים (ובד"כ מקבלת אותן חזרה לטובת האוסף שלי, מתנה משתלמת ממש).
ולמה אני מספרת את זה ?!
כדי לשתף. כשתכננתי את המטבח החדש שלי זה היה טבעי עבורי להחליט על הוצאתן של קופסאות הפח אל האור. לייחד להן מקום תצוגה ראוי, ועל הדרך – להעניק למטבח אופי, ייחודיות, חתימה אישית. אני בעד לזרום עם שיגעונות קטנים ופרטיים, להוציא את האוספים מהארון. בד"כ אפשר למצוא בכל בית מקום שנועד לאוסף אהוב, תצוגה שתפאר אותו. הפינה הנבחרת בבית – רק הופכת להיות עוד יותר שלכם. משקפת משהו מכם.
על עוד דרכים לשקף משהו מעצמכם ברחבי הבית תוכלו לקרוא: על ספרים, ספריות ועלינו ביניהם… / אהבה משכבר הימים / הפינה שלי.
